הגל
שם הספר: הגל
שם המחבר: מורטון רו
שנת כתיבה:1981
עלילת הסיפור: הסיפור מבוסס על סיפור אמתי שהתחולל בכיתת היסטוריה בבית ספר תיכון, בפאלו אלטו שבקליפורניה, בשנת 1969. בן רוס המורה להיסטוריה של התיכון הסביר לתלמידיו על הנאצים, כשנשאל על ידי תלמידיו מדוע אזרחי גרמניה אפשרו למפלגה הנאצית ולאדולף היטלר לעלות לשלטון, הוא לא ידע מה לענות. בן רוס יזם את הניסוי (הגל) בתקווה שיוכל לענות על שאלותיהם, תוך שהוא פעל באופן עקבי על ידי ערכים שמקובלים מראש כמוסריים.
הניסוי אומנם בהצלחה היה נראה כמצליח אך לאחר זמן מה הוא יצא מגדרו.
דוגמה מתחילת הספר שבונה את העלילה: בתחילת הסיפור בן רוס שהיה מורה להיסטוריה בבית הספר הראה סרט לכיתה על גרמניה הנאצית, התלמידים לא האמינו למראה עיניהם ושאלו את רוס איך יכול להיות שהגרמנים לא הגיבו ונתנו לנאצים ולהיטלר להמשיך בשלהם. רוס החליט לבצע ניסוי על כיתתו, רוס החליט שעל תלמידיו לעשות דברים שייחדו את כיתתם כמו לשים את יד ימין על הלב (בתנועה שמזכירה מועל יד) להגיד כל מפגש אחרי ביצוע התנועה סיסמה של התנועה אשר מייחדת אותם (כמו "הייל היטלר") דוגמה זו בעצם מתחילה את העלילה המרכזית של הסיפור.
דוגמה מאמצע הספר שבונה את העלילה: באמצע הסיפור לורי סונדרס, תלמידה בכיתתו של מר רוס, החלה לחשוב של"גל" יש יותר מדי השפעה. לורי שכתבה עיתון של בית ספרה כתבה מאמר על כיצד חברי הגל מגייסים בבריונות חברים חדשים. לאחר הפרסום צוות המורים אומנם הודה לה אך חבריה לכיתה כעסו עליה מאוד, דיוויד, חברה של לורי, שהיה בגל מאז התחלתו, ניסה לגרום לה להפסיק לצאת כנגד הגל. בסופו של דבר, הוא דוחף אותה לקרקע בעודו צועק כי התנועה לא פוגעת באף אחד, דבר שגרם לו להבין עד כמה מסוכן הגל באמת. דוגמה זו מראה את זה שלאחר יותר מדי זמן אחד התלמידים שם לב שהגל מסוכן לתלמידיו בבית הספר ולסביבתם.
דוגמה מסוף מסוף הספר שבונה את העלילה: רוס הזמין את כל חברי התנועה לכנס באודיטוריום וביקש שרק חברי הגל יהיו נוכחים. התלמידים התאספו באופן דומה לעצרות נאציות, מצוידים בדגלים וסרטי יד שמעוטרים בגל. בן אמר לנוכחים כי התיכון שלהם הוא רק אחד מבתי ספר רבים ברחבי המדינה שמעורבים בגל, וכי הם עומדים לראות את המנהיג של הארגון כולו, שהולך לדבר עם כל חברי הגל בטלוויזיה במטרה ליצור מפלגת גל לאומית לנוער. כולם היו בהלם כאשר מר רוס הציג תמונה של אדולף היטלר. הוא אמר שאין מנהיג, ואין מפלגת גל לאומית. אבל, אם היה מנהיג, הוא היה האדם שעל מסך ההקרנה. הוא הסביר, שצייתנותם הובילה אותם להתנהג כמו נאצים. התלמידים ההמומים עזבו את כל החפצים והפריטים שעליהם סמל הגל, ולאט לאט יצאו מהחדר. לפני שבן פנה ללכת, הוא ראה את האדם היחיד שבאמת פרח בגל רוברט (שהיה תלמיד דחוי לפני הגל), עומד לבד, נסער מכך שהגל הסתיים. במהלך הגל, סוף סוף הוא התקבל כשווה, אף אחד לא צחק עליו והיו לו חברים, אבל המעמד החברתי החדש שנוצר לו לא ימשיך להתקדם ללא הגל. דוגמה זו מראה כיצד סיימו את העלילה ואיך היא היא השפיעה בסופו של דבר.
בחרתי לכתוב על הספר הזה מכיוון שספר זה הוא בן היתר היה הספר הראשון שקראתי, ועלילתו עניינה אותי מאוד.
לפי דעתי כדאי לקרוא את הגל מכיוון שספר זה מעניין מאוד ועלילתו כמה שהיא נשמעת לא הגיונית יכולה לקרות גם היום.
הגל קשור למציאות העכשווית בכך שספר זה מדגים לחץ חברתי גדול מאוד, לחץ חברתי קיים רבות בחייהם של בני נוער בעולם.
הניסוי אומנם בהצלחה היה נראה כמצליח אך לאחר זמן מה הוא יצא מגדרו.
דוגמה מתחילת הספר שבונה את העלילה: בתחילת הסיפור בן רוס שהיה מורה להיסטוריה בבית הספר הראה סרט לכיתה על גרמניה הנאצית, התלמידים לא האמינו למראה עיניהם ושאלו את רוס איך יכול להיות שהגרמנים לא הגיבו ונתנו לנאצים ולהיטלר להמשיך בשלהם. רוס החליט לבצע ניסוי על כיתתו, רוס החליט שעל תלמידיו לעשות דברים שייחדו את כיתתם כמו לשים את יד ימין על הלב (בתנועה שמזכירה מועל יד) להגיד כל מפגש אחרי ביצוע התנועה סיסמה של התנועה אשר מייחדת אותם (כמו "הייל היטלר") דוגמה זו בעצם מתחילה את העלילה המרכזית של הסיפור.
דוגמה מאמצע הספר שבונה את העלילה: באמצע הסיפור לורי סונדרס, תלמידה בכיתתו של מר רוס, החלה לחשוב של"גל" יש יותר מדי השפעה. לורי שכתבה עיתון של בית ספרה כתבה מאמר על כיצד חברי הגל מגייסים בבריונות חברים חדשים. לאחר הפרסום צוות המורים אומנם הודה לה אך חבריה לכיתה כעסו עליה מאוד, דיוויד, חברה של לורי, שהיה בגל מאז התחלתו, ניסה לגרום לה להפסיק לצאת כנגד הגל. בסופו של דבר, הוא דוחף אותה לקרקע בעודו צועק כי התנועה לא פוגעת באף אחד, דבר שגרם לו להבין עד כמה מסוכן הגל באמת. דוגמה זו מראה את זה שלאחר יותר מדי זמן אחד התלמידים שם לב שהגל מסוכן לתלמידיו בבית הספר ולסביבתם.
דוגמה מסוף מסוף הספר שבונה את העלילה: רוס הזמין את כל חברי התנועה לכנס באודיטוריום וביקש שרק חברי הגל יהיו נוכחים. התלמידים התאספו באופן דומה לעצרות נאציות, מצוידים בדגלים וסרטי יד שמעוטרים בגל. בן אמר לנוכחים כי התיכון שלהם הוא רק אחד מבתי ספר רבים ברחבי המדינה שמעורבים בגל, וכי הם עומדים לראות את המנהיג של הארגון כולו, שהולך לדבר עם כל חברי הגל בטלוויזיה במטרה ליצור מפלגת גל לאומית לנוער. כולם היו בהלם כאשר מר רוס הציג תמונה של אדולף היטלר. הוא אמר שאין מנהיג, ואין מפלגת גל לאומית. אבל, אם היה מנהיג, הוא היה האדם שעל מסך ההקרנה. הוא הסביר, שצייתנותם הובילה אותם להתנהג כמו נאצים. התלמידים ההמומים עזבו את כל החפצים והפריטים שעליהם סמל הגל, ולאט לאט יצאו מהחדר. לפני שבן פנה ללכת, הוא ראה את האדם היחיד שבאמת פרח בגל רוברט (שהיה תלמיד דחוי לפני הגל), עומד לבד, נסער מכך שהגל הסתיים. במהלך הגל, סוף סוף הוא התקבל כשווה, אף אחד לא צחק עליו והיו לו חברים, אבל המעמד החברתי החדש שנוצר לו לא ימשיך להתקדם ללא הגל. דוגמה זו מראה כיצד סיימו את העלילה ואיך היא היא השפיעה בסופו של דבר.
בחרתי לכתוב על הספר הזה מכיוון שספר זה הוא בן היתר היה הספר הראשון שקראתי, ועלילתו עניינה אותי מאוד.
לפי דעתי כדאי לקרוא את הגל מכיוון שספר זה מעניין מאוד ועלילתו כמה שהיא נשמעת לא הגיונית יכולה לקרות גם היום.
הגל קשור למציאות העכשווית בכך שספר זה מדגים לחץ חברתי גדול מאוד, לחץ חברתי קיים רבות בחייהם של בני נוער בעולם.
שחק, כתבת דברים טובים על הספר. מענין היה להרחיב את הדיון על המשמעויות של הניסוי שנעשה, על המסקנות על טבע האדם ועל ההיסחפות אחר הכוח של הקבוצה ותחושת "הביחד", שלפעמים היא הרת אסון. גם רוברט מייצג את החלשים, שנסחפים בזכות אשליית השוויון אחר אידאולוגיות נוראיות ומעוורות. נשאלת השאלה האם בכל אחד מאיתנו טמון זרע הפורענות? כדאי היה להסביר מדוע התמונה מתחברת כל כך לספר. טוב!
השבמחק